פרעות הקשב והריכוז, או הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, הן הפרעות נוירופסיכיאטריות שהתסמינים העיקריים שלהן כוללים אימפולסיביות, היפראקטיביות וקשיים בריכוז ובקשב.
היפראקטיביות והפרעות הקשב והריכוז הן הפרעות נפוצות מאוד שמופיעות בילדים בתדירות של חמישה עד עשרה אחוז מכלל הילדים, ברמות שונות של חומרה. ההפרעות משפיעות באופן משמעותי על כל תחומי החיים של הילדים, החל מהילדות ועד לגיל הבגרות. הן יכולות להשפיע באופן שלילי על תהליכי הלמידה, היחסים החברתיים והמשפחתיים, הדימוי העצמי והתחושה של הילד להיות מסוגל ועוד.
מה הם התסמינים של הפרעות קשב וריכוז?
התסמין המרכזי של הפרעות אלו הוא התקשרות או השפלת יכולת הריכוז והתשומת הלב. התסמין הזה יכול להתבטא בדרכים הבאות:
- קיימת קושי ביכולת להתמקד בגירוי אחד בלבד.
- יש קושי ביכולת לשמור על הקשב והריכוז לאורך זמן.
- קיים קושי ביכולת לתת תשומת לב לפרטים.
- ישנה קושי משמעותי בהתעלמות מגירויים חיצוניים.
- קיים קושי ביכולת לחשוב באופן ברור ומתבלבל.
- קיים חוסר יכולת לבצע מספר פעולות במקביל עקב קושי בפיצול הקשב.
תסמין נוסף מרכזי הוא האימפולסיביות שמקורה מחוסר היכולת לשלוט על דחפים. תסמין זה יכול להתבטא בילדים באופן הבא:
- קושי להמתין לתור בשעת משחק או דיבור.
- קיים קושי ביכולת להימנע מלהשתתף בפעילויות מסוכנות, למרות הבנת הסכנה הקשורה לביצוען.
- נטייה להתפרצויות.
- קיים קושי ביכולת להקשיב לחוקים חברתיים או לכללי התנהגות.
התסמין האחרון של הפרעות אלה הוא האימפולסיביות שגם היא יכולה להתבטא במספר דרכים הבאות:
- נטייה לדיבור אינטנסיבי.
- ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז יכולים להתמודד עם חוסר שקט מוטורי, כאשר הם נוטים לרוץ ולקום מישיבה בתדירות גבוהה יותר מגילם.
- נטייה להרעיש ולהציק לילדים אחרים.
כיצד מאבחנים הפרעות קשב וריכוז בילדים?
בשל ההשפעה השלילית שהפרעות קשב וריכוז עשויות להטיל על חיי הילדים בתחומים רבים, חשוב מאוד לאבחן את ההפרעות במהרה ככל האפשר. האבחון המוקדם מאפשר בניה של תוכנית טיפול מותאמת אישית, המכילה פתרונות יעילים ומתאימים לצרכי הילד. תוכנית זו מקנה לילד את ההזדמנות לשפר את יכולתו החברתית, הרגשית והאקדמית ולהפחית את הסיכון לפגיעה בתחומים אלו.
תהליך האבחון כולל בדרך כלל מגוון בדיקות שונות, המטרתן להתווסף גורמים פוטנציאליים אחרים שעשויים לגרום להופעת התסמינים המוצגים על ידי הילד. לדוגמה, נערכות בדיקות דם שמטרתן לזהות אם קיימים חסרים תזונתיים מסוימים או מתבצעת בדיקה על ידי פסיכולוג על מנת לאתר קשיים רגשיים מסוימים.
אם נשללו גורמים אחרים, ניתן לבצע בדיקה שבה מבדקים האם הילד מקיים שישה קריטריונים המופיעים במדריך הסטטיסטי הדיאגנוסטי החמישי להפרעות פסיכיאטריות. במבוגרים, מספיק שהנבדק יעמוד בחמישה מתוך הקריטריונים כדי להתווסף כסובל מהפרעות אלו.
כדי שתסמינים יעמדו בקריטריונים, יש להימשך לפחות חצי שנה ברציפות, והם צריכים להפריע להתפתחות והתקנה תקינה.
כיצד מטפלים בהפרעות קשב וריכוז?
ישנם רבים המאמינים כי הטיפול היחיד להפרעות קשב וריכוז הוא טיפול תרופתי, אך במציאות, הטיפול התרופתי הוא רק חלק מהטיפול המרכזי בהפרעות אלו. המטרה של הטיפול היא להביא לשיפור מובהק ואופטימלי ברמת התפקוד, תוך הימנעות, ככל האפשר, מקשיים משונים שמשפיעים על ההפרעות.
ביום נוכחי, הדעה הרווחת בקרב מומחים בתחום היא שילד הסובל מהפרעות אלה יצטרך טיפול מצוות מקצועי מרובה, כדי שנוכל להתעסק בכל האספקטים השונים של התופעה. בנוסף, טיפולים מהתחומים הבאים יהיו חלק מתהליך הטיפול:
- רפואה - הטיפול התרופתי יש לבצעו בקרב צוות רפואי הכולל פסיכיאטרים או נוירולוגים.
- טיפול נפשי - משום שההפרעות משפיעות במידה רבה על הנפש והמצב הרגשי של הילד, חשוב לשתף בטיפול גם פסיכולוג או מטפל המתמחה בעבודה עם ילדים. לדוגמה, מטפל שמשתמש בשיטת תרפיה באמצעות בעלי חיים.
- טיפול גופני - מומלץ בחום לשלב במערך הטיפולים גם טיפול גופני המסייע לילד להתמודד עם הגירויים החושיים המוגברים, כגון רכיבה טיפולית או הידרותרפיה.
- תזונה - היום ידוע שהתזונה של הילדים עם הפרעות זו משפיעה משמעותית על חומרת התסמינים. לכן, מומלץ לשלב בתכנית הטיפול גם מעקב תזונתי על ידי דיאטנית קלינית.
- הערכה - נהוג לשלב בתכנית הטיפול מקצוען המסוגל להעריך את התקדמות הטיפול ולבחון את תוצאותיו, ולהמליץ על שינויים בתכנית על פי הצורך.