וירוסים הם חלקיקים דמויי קפסולה המכילים חומר גנטי. הם קטנים מאוד, הרבה פחות גדולים מבקטריות, ויכולים לגרום למגוון רחב של מחלות זיהומיות נפוצות וידועות, כמו קור קיצוני, שפעת ועוד. במקרים אלה, המחלה בדרך כלל תיעלם לבד לאחר כמה ימים ולא תדרוש טיפול מיוחד. לעומת זאת, וירוסים יכולים גם לגרום למחלות קשות וחמורות יותר, כמו ה-HIV (איידס) או אבעבועות שחורות.
וירוסים הם חיידקים המפריצים לתאים בריאים על מנת להתקיים ולהשתמש בתאים אלו כדי להרבות ולייצר עוד וירוסים דומים אליהם. בהמשך התהליך, וירוסים אלו גורמים למות התאים, מצב שיבוא לידי ביטוי באמצעות סימנים ותסמינים שונים.
טיפול בזיהומים נגיפיים הוא קשה מאחר והווירוסים החיים בתוך התאים 'מוגנים' מפני תרופות, שבדרך כלל מזומנות בזרימת הדם. לכן, אנטיביוטיקה אינה פועלת כנגד זיהומים ויראליים. עם זאת, קיימות כמה תרופות אנטי-וויראליות, אך יעילותן מוגבלת. נוסף לכך, חיסונים יכולים למנוע מספר מחלות ויראליות מוכרות, כמו השפעת.
גורמים למחלות זיהומיות וויראליות
קיימים מספר סוגים של וירוסים הגורמים למחלות שונות. אדנובירוסים הם קבוצה של וירוסים שיכולים להידבק בתאים של מערכת הנשימה, העיניים, המעיים ודרכי השתן. הם גורמים לכ-10% מזיהומי דרכי הנשימה בילדים ותינוקות ומהווים את הגורם העיקרי למצבים של שלשול. קוקסאקיווירוס הוא חלק ממשפחת האנטרובירוסים שחיים במערכת העיכול האנושית. הם יכולים להתפשט מאדם לאדם, בדרך כלל בשל חוסר היגיינה של הידיים ומשטחים מזוהמים בצואה, עליהם הם יכולים לשרוד למספר ימים.
ברוב המקרים, קוקסאקיווירוסים יגרמו לתסמינים דמויי שפעת קלה שיחלופו ללא צורך בטיפול. אך במקרים מסוימים, הם עשויים לגרום לזיהומים חמורים יותר.
מחלת הפה והטלפיים היא מחלה נפוצה בין תינוקות וילדים. בתינוקות, המחלה מתחילה עם חום, עצבנות וחוסר תיאבון, ובמהלך שניים-שלושה ימים, פצעים כואבים מתפתחים בפה. המחלה מופיעה באופן פתאומי והיא נעלמת מעצמה ללא צורך בטיפול לאחר 7-10 ימים.
מחלת הפה והטלפיים נגרמת על ידי וירוסים ממשפחת האנטרובירוס, ובמיוחד קוקסאקיווירוס. וירוסים מסוג פרא-שפעת (HPIVs) בדרך כלל גורמים למחלות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות בתינוקות וילדים צעירים, אך גם אחראים לדלקת גרון ודלקת ריאות. ילדים צעירים יותר מסתכנים בפיתוח מחלות קשות יותר, כמו גם מבוגרים עם מערכת חיסון חלשה.
כיצד מאבחנים?
בדרך כלל, בדיקות כמו בדיקות דם כדי לזהות את הגורם לזיהום אינן נערכות. מכיוון שאין טיפול אנטיביוטי נגד מחלות זיהומיות ויראליות, רוב הטיפולים מתמקדים בטיפול תומך. לדוגמה, כדי להקל על אף סתום, ניתן להשתמש במי מלח כטיפות לאף.
במהלך מחלת השפעת הוויראלית או ההתקררות, מומלץ להשתמש במכשיר אדים קר בחדר הילדים. האדים עוזרים ללחלח את האוויר וייתכן שיסייעו בניקוי מעברי האף. כדי להקל על גודש בחזה, אפשר לבחון אפשרות להשתמש בפיזיותרפיה לאזור החזה, שיכולה לשחרר את הריר הדביק ולעזור לתינוקות וילדים צעירים להשתעל בצורה יעילה יותר. למניעת המחלה וסיבוכיה, מומלץ להתחסן בחיסון נגד השפעת מדי שנה.
כדי להקל על שיעול, ניתן לנסות לתת חצי כפית של דבש לילדים בגילאי 2 עד 5 שנים, וכפית לילדים בגילאי 6 עד 11 שנים. תרופות 'סבתא' נוספות עשויות להקל על ההרגשה במקרים שונים.
יש לפנות לרופא ולקבל טיפול רפואי אם החום לא ירד לאחר מספר ימים, אם הילד מרגיש כאבי ראש חמורים, צוואר מתייצב, עצבנות, היכולת המודעת פוגעת (או עייפות מוגברת), או במקרים שבהם הילד נראה מאוד חולה ומצבו מחמיר.
ברוב המקרים, גוף הילד יכול להתמודד עם מחלות אלו בעזרת המערכת החיסונית לאחר כמה ימים. אך, יש להיות זהירים ולא לשלוח ילד חולה לגן או למוסדות חינוכיים, כדי למנוע הדבקה של ילדים אחרים, עד שיחלים לגמרי.