אסכרה, צפדת ושעלת הן שלוש מחלות שבדרך כלל מוזכרות יחדיו, מכיוון שכיום נהוג לחסן נגדן ועוד שתי מחלות נוספות בבת אחת, באמצעות חיסון הנקרא החיסון המחומש.
אסכרה
אסכרה (דיפתריה או קרמת) היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק בשם Corynebacterium diphteriae, המתיישב באזור האף, השקדים, הלוע והגרון. החיידק מפריש רעלן חזק שגורם להרס של תאי האפיתל, מה שעשוי לגרום לתופעות מסוכנות כמו חנק וקשיי נשימה. בזכות החיסון, בעשורים האחרונים דווחו בישראל רק על חמישה מקרים של המחלה.
צפדת
צפדת (טטנוס או פלצת) היא מחלה מאוד מסוכנת הנגרמת על ידי רעלן הנפרש על ידי חיידק בשם Clostridium tetani. המחלה מתבטאת בהתכווצויות של שרירי הלסת, התכווצויות של שרירי הגב והצוואר, התכווצויות של שרירי הבטן ולבסוף, התכווצות חזקה בכל שרירי הגוף. במהלך המחלה, ייתכן שיבואו לידי ביטוי קרעים בשרירים, ושיעור התמותה כתוצאה מכך עומד על כחמישים אחוז.
שעלת
שעלת (פרטוסיס) היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי חיידק בשם Bordetella Pertussis והיא נחשבת לאחת מהמחלות הקטלניות ביותר. למעשה, לפני פיתוח החיסון נגד שעלת בשנות ה-30 של המאה ה-20, המחלה גרמה למותם של מיליוני ילדים ברחבי העולם מדי שנה. המחלה מתבטאת בשיעולים קשים מאוד, פרכוסים, דימומים במוח, דימומים במערכת העיכול, קרעים בסרעפת ותופעות נוספות.
החיסון המחומש
החיסון המחומש הוא חיסון שמכיל חמישה תרכובות בזריקה אחת. פרט למחלות שהוזכרו לעיל, החיסון כולל גם חיסונים נגד דלקת קרום המוח שנגרמת על ידי זיהום חיידקי של חיידק ההמופילוס אינפלואנזה ונגד שיתוק ילדים.
החיסון מופץ באופן רגיל במדינת ישראל מאז 2002 ובהתבסס על מחקרים רבים שבוצעו בתחום, נמסר כי רמת היעילות של החיסון דומה ליעילות החיסונים שניתנו בעבר בנפרד עבור כל אחת מחמש המחלות.
אילו מרכיבים מכיל החיסון המחומש?
- רעלנים משונים של חיידק האסכרה – לאחר החשיפה לרעלנים אלה, מערכת החיסון מפתחת נוגדנים נגד החיידק. אחרי החשיפה, מחוסנים עשויים להידבק במחלה ולהעבירה הלאה, אך הם לא יחוו את התסמינים עצמם.
- רעלנים משונים של חיידק הצפדת
- רכיבים חלבוניים של חיידק השעלת.
- נגיפי פוליו המומים משלושה סוגים שונים. חומרים מסוימים מהשכבה החיצונית של חיידק ההמופילוס אינפלואנזה.
כיצד ניתן החיסון בישראל?
החיסון בישראל מופץ בארבע מנות. המנה הראשונה מומלצת בגיל שני חודשים, השנייה בגיל ארבעה חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והרביעית בגיל שנה. לאחר מכן, מנות חיזוק של החיסון ניתנות במהלך שנות הלימודים בבית הספר וביום הגיוס לצה''ל.
כשילדים בני שבע מגיעים לכיתה ב', נהוג לחסן אותם נגד אסכרה, צפדת, שעלת וטטנוס. בגיל 13, כשהילדים מגיעים לכיתה ח', נהוג להחסין אותם נגד שעלת, טטנוס ואסכרה בלבד. החיסון שמתקבל בזמן הגיוס לצבא מיועד לחיסון נגד אסכרה וטטנוס בלבד.
החיסון ניתן בהזרקה לשריר הזרוע.
מה הוא משך ההשפעה של החיסון?
בצורה כללית, כבר כשבועיים עד שלושה שבועות לאחר ההזרקה הראשונה בגיל שני חודשים, הגוף מתחיל ליצור נוגדנים נגד החיידקים השונים. עם זאת, היעילות המירבית מתרחשת רק לאחר מתן המנה השלישית.
חיסוני הדחף שמוזרקים לאחר מכן ממריצים את תהליך ייצור הנוגדנים ומעריכים את תקופת ההגנה. בצורה כללית, החיסון מעניק עמידות נגד אסכרה למשך כעשר שנים, נגד שעלת למשך עשרות שנים ובפועל יעילותו נגד מחלה זו יורדת רק בגילאים מבוגרים מאוד, ונגד טטנוס למשך כחמש עד עשר שנים.
תופעות לוואי של החיסון
לאחר יום מתיך החיסון, יתכן שימושכו תופעות לוואי מסוימות הכוללות בעיקר כאב, אודם ונפיחות באזור ההזרקה. תופעות אלו, שיכולות גם לכלול נפיחות במפרקים, מתרחשות בשכיחות של פחות מ-10% בין המחוסנים ובדרך כלל נעלמות לגמרי ללא כל טיפול תוך 48 שעות בלבד.
בנוסף, עשויות להתרחש תופעות לוואי כמו למשל שלשולים, ישנוניות, הקאות, בחילות, חוסר תיאבון, סחרחורות וכאבי ראש, אך גם תופעות אלו בדרך כלל חולפות תוך יומיים ולא אמורות לעורר חשש למצב מסוכן.
בנוסף, עשויות להתרחש תופעות לוואי כמו למשל שלשולים, ישנוניות, הקאות, בחילות, חוסר תיאבון, סחרחורות וכאבי ראש, אך גם תופעות אלו בדרך כלל חולפות תוך יומיים ולא אמורות לעורר חשש למצב מסוכן.